שנה טובה

כיצד מתבצעת חלוקה של דירת ירושה?

העברת נכס מקרקעין במתנה בחיים או באמצעות הורשה בצוואה?

העברת נכס מקרקעין במתנה בחיים או באמצעות הורשה בצוואה?

קטגוריה:   דיני ירושה, דיני מקרקעין, צוואות וירושות
תגיות תוכן:  » הגנה על נכסים, הורשת דירה, הסכם מתנה, העברת נכס מקרקעין, מס רכישה, מס שבח, מתנה במקרקעין, עורך דין מקרקעין, צוואה וירושה, תכנון מס

מה עדיף ומהם השיקולים שחשוב להביא בחשבון

בשלב מסוים בחיים, בעלי נכסי מקרקעין מוצאים את עצמם מתלבטים בשאלה מהותית – האם עדיף להעביר נכס או דירה שבבעלותם לילדים כמתנה כבר בחיים, או שמא לשמור על הבעלות בו לאורך החיים ולהוריש אותו לילדים, כך שהעברת הזכויות בו תתבצע רק לאחר פטירה.

הדירה, עבור רוב המשפחות, היא הרבה מעבר לנכס כלכלי בלבד – היא בית, זיכרונות, יציבות ומורשת משפחתית. ההחלטה כיצד נכון להעביר את הזכויות בה, נוגעת גם ברובד הרגשי והמשפחתי העמוק ביותר, ולפיכך, היא איננה החלטה טכנית שמביאה בחשבון שיקולים משפטיים ומיסויים בלבד.

מה הסיבות שעומדות מאחורי הרצון להעביר דירה במתנה בתוך המשפחה?

העברת דירה במתנה במשפחה אינה מתבצעת על-פי רוב סתם כך. לרוב, עומדים מאחוריה מניעים ברורים. אחת הסיבות להעברת דירה במתנה במשפחה היא שיקולי מס – ישנם הורים שמעבירים דירה לילדיהם כחלק מתכנון מס לגיטימי שמטרתו להיוותר בעלי דירה יחידה, ובכך ליהנות מפטורים או מהקלות במס שבח בעתיד.

סיבה נפוצה נוספת להעברת דירה במתנה במשפחה היא רצון ההורים לעזור לילדים כבר במהלך החיים, ולא להמתין עד לפטירת ההורים וקבלת הזכויות בירושה במועד עתידי לא ידוע. דירה שניתנת במתנה יכולה לשמש בסיס כלכלי יציב לילד, לאפשר לו מגורים עצמאיים ולפנות לו כספים לצורכי מחייתו, אם מתייתר עבורו הצורך לשלם תשלומי שכירות או משכנתא גבוהים.

בנוסף, ישנם מצבים שבהם הורה מעוניין להגן על הנכס מפני בן זוג חדש – במיוחד במקרים שבהם אין כוונה לערוך עם בן הזוג החדש הסכם ממון או הסכם חיים משותפים. העברת הנכס לילדים מראש עשויה למנוע מחלוקות עתידיות ולהבטיח שהדירה תישאר בידי המשפחה הגרעינית. לצד אלה קיימים גם מניעים רגשיים – רצון להעניק מתנה משמעותית לילד או לנכד על-מנת לבטא אהבה, הערכה ודאגה.

עם זאת, חשוב לדעת – על-מנת ליהנות מהפטורים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין, על ההעברה להיות אמיתית ולא מלאכותית או "רק למראית עין".  כלומר, מלבד הצורך לרשום את הזכויות בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל על שם מקבל המתנה, על נותן המתנה להעביר בפועל את השליטה בנכס לידי מקבל המתנה.

אם יתברר שההעברה נועדה רק על-מנת לשרת מטרה מלאכותית, למשל לצמצם חבות מס מבלי לשנות באמת את הבעלות בנכס – רשויות המס עשויות לראות בה פעולה חסרת תוקף ולחייבה במס מלא.

מתנה בחיים – מעשה נדיב שמחיר בצידו (נסתר לעיתים)

כאשר הורה בוחר להעביר את הדירה לילד במתנה במהלך חייו, מדובר בצעד שיש לו ערך רגשי רב. ההורה יכול לחוש סיפוק גדול מעצם הידיעה שהעניק לילדיו נכס משמעותי, לראות אותם משתמשים בו למגורים או להשכרה, ולהיות שקט שהנכס כבר בידיים בטוחות. מבחינה משפחתית, יש בכך לא פעם רצון להפחית מתחים עתידיים ולמנוע סכסוכים סביב הירושה.

עם זאת, לצד היתרונות הברורים, חשוב להבין שהעברת דירה במתנה היא צעד בלתי הפיך (כמעט לחלוטין). ברגע שהדירה נרשמת על שם הילד, ההורה מאבד את הבעלות והשליטה בה, והוא כבר לא הבעלים של הזכויות בה. במצבים של חרטה בעקות שינוי היחסים עם הילדים למשל או מצוקה כלכלית בלתי צפויה שהתפתחה במועד עתידי, האפשרות "להחזיר את הגלגל לאחור" תהיה מוגבלת ביותר, ועל-פי רוב, בלתי אפשרית כלל.

מעבר לכך, בעלות הילד בדירה עלולה אף היא להיפגע כתוצאה מנסיבות חיצוניות שלעיתים אינן מצויות בשליטת הילד ובטח שלא בשליטת ההורה כמו – גירושין של הילד, הסתבכות כלכלית של הילד, הטלת עיקולים או תביעות.

גם במישור המיסויי יש לקחת בחשבון את המשמעויות הכרוכות בהעברת הדירה במתנה בחיים. מתנה לקרוב משפחה (לפי הגדרות על פי החוק) פטורה ממס שבח במועד ההעברה עצמה ומחויבת בשליש מס הרכישה שהיה חל לו הדירה היתה נמכרת למי שאינו קרוב. הגם שכך, חשוב לזכור שמקבל המתנה נכנס למעשה לנעליו של נותן המתנה.

משמעות הדבר היא שבמכירה עתידית של הדירה על ידי מקבל המתנה, חישוב המס יתבסס על מועד הרכישה המקורי שהתבצעה על ידי ההורה, ועל שווי הנכס כפי שנקבע בזמן שההורה רכש אותו. הדבר עלול להוביל לחבות מס גבוהה בבוא היום. בנוסף, לעיתים קיימות תקופות צינון שבמהלכן מקבל המתנה לא רשאי למכור בהן את הנכס בפטור ממס שבח, מה שמגביל את גמישותו לשנים קדימה.

הורשה בצוואה – שליטה וגמישות עם סיכונים אחרים

החלופה האחרת להעברת הנכס במתנה בחיים היא העברתו באמצעות הורשה (על פי דין או על פי צוואה). במצב זה, הנכס עובר ליורשים רק לאחר פטירת ההורה. היתרון המשמעותי בכך הוא הותרת השליטה המלאה בנכס בידי ההורה – לאורך כל ימי חייו. כל עוד הוא בחיים, הדירה ממשיכה להיות בבעלותו, והוא רשאי לשנות את הצוואה, לשנות את החלטותיו לגבי חלוקתו של הנכס, ולהמשיך להחזיק בנכס ולעשות בו כרצונו בהתאם לצרכיו האישיים והמשתנים.

בצד המיסויי, הורשה בצוואה איננה נחשבת כיום לאירוע מס, ולפיכך היא בדרך כלל עדיפה. גם בעת מכירת דירת הירושה בידי היורשים, הם זכאים במרבית המקרים ליהנות אף מפטור ממס שבח אם פטור כאמור היה עומד לרשות המוריש עצמו אילו היה מוכר את הדירה בחייו. בכך מתאפשרת העברה חלקה יותר של הנכס, ללא חבויות מס מיידיות.

עם זאת, גם בהעברת הזכויות בנכס באמצעות הורשה קיימים חסרונות מהותיים. החיסרון הבולט ביותר הוא היעדר הביטחון והוודאות עבור היורשים. ילד או בן משפחה שמצפה לקבל נכס בירושה אינו יכול לדעת בוודאות כיצד תיראה החלוקה בפועל, משום שצוואה היא מסמך שניתן לשנות בכל עת – לעיתים אפילו סמוך מאוד למועד הפטירה.

במצבים מסוימים, אנשים משנים את צוואתם ברגעים האחרונים לחייהם, לעיתים אפילו תחת השפעה לא הוגנת מצד קרוב משפחה, מטפל או גורם אחר. שינוי כזה עלול להצית מחלוקות קשות ולהוביל להליכים משפטיים מורכבים, שבהם נדרשים היורשים להוכיח בבית המשפט שהצוואה המאוחרת אינה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המוריש ושלפיכך יש לבטלה. אי-הוודאות הזו מלווה לא פעם את בני המשפחה במשך שנים, עד שבית המשפט מכריע במחלוקת.

טעויות שכדאי להימנע מהן

בפרקטיקה, ניתן לראות לא מעט טעויות שחוזרות על עצמן. ישנם הורים שמעבירים דירה במתנה, ולאחר שנים מגלים כי איבדו את הביטחון הכלכלי שלהם עצמם, משום שאין להם עוד נכס למכור או לשעבד. כמו-כן, ישנם מקרים שבהם הוענקה דירה לילד אחד בלבד, בלי התחשבות בשאר הילדים, ונוצר חוסר איזון משמעותי בין הילדים שעלול להוביל לסכסוכים קשים ואפילו לנתק משפחתי לעיתים. מנגד, כאמור, גם העברת הזכויות בנכס באמצעות הורשה טומנת בחובה סיכונים מסוימים ובעיקר – מלווה בחוסר וודאות.

איך מחליטים מה נכון?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. מי שרוצה לסייע לילדים כבר עכשיו ולראות אותם נהנים מהנכס, עשוי לבחור בהעברת מתנה, אך חשוב שיעשה זאת בזהירות, תוך מודעות לכלל הסיכונים ולצד יצירת מנגנוני הגנה משפטיים. מי שמעדיף לשמור על שליטה וגמישות לאורך כל ימי חייו, ייטה להשאיר את הנכס בבעלותו ולהעביר את הזכויות בו באמצעות הורשה.

לעיתים הפתרון הנכון הוא דווקא דרך הביניים, כמו למשל – להקנות זכויות שימוש בנכס מבלי להעביר בעלות מלאה או להעביר את הזכויות בנכס במתנה בחיים תוך הגבלות כמו שמירת זכות המגורים בנכס להורה למשל כל ימי חייו ובתנאי שהילד לא יהא רשאי למכור את הנכס ללא הסכמת ההורה מראש (תנאי שיעוגן באמצעות רישום הערת אזהרה).

 לסיכום

ההחלטה האם להעביר נכס מקרקעין במתנה בחיים או  להוריש אותו על-פי דין או באמצעות צוואה היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שעימה מתמודד מי שמצוי בצומת הדרכים הזו. להחלטה הזו ישנן השלכות משפטיות, כלכליות ורגשיות כבדות משקל.

לפני שמקבלים החלטה, חשוב לעצור ולבחון את התמונה המלאה: מהם הצרכים האישיים שלך היום, מה אתה מבקש להשיג באמצעות העברת הזכויות במתנה, מה מצבם של הילדים, מה רמת האמון ביניכם, ומה המשמעות המיסויית של כל החלטה. כדי להבטיח שההחלטה תשמור גם על ביטחונך וגם על שלום המשפחה, מומלץ להיעזר בליווי משפטי מקצועי. משרדנו מלווה משפחות בתכנון נכון של העברת זכויות בנכסי מקרקעין במתנה בחיים ובהורשת נכסי מקרקעין, תוך שילוב של רגישות לנסיבות המשפחתית ולצרכים האישיים לצד ניסיון משפטי רב.

תגיות

אישור הסכם ממון (2) אמנת האג (2) אפוטרופסות (3) בן זוג חדש (2) גירושין (4) גישור גירושין (2) גישור משפחתי (3) דיני ירושה (2) דיני משפחה (3) הגנה על רכוש (2) הסכם גירושין (3) הסכם חיים משותפים (4) הסכם חלוקת עיזבון (2) הסכם ממון (7) הסכם שלום בית (2) הסתלקות מירושה (2) התנגדות לצוואה (3) זכויות אישה (2) זכויות יורשים (2) חוק הירושה (6) חוק הכשרות המשפטית (3) חטיפת ילדים (2) חלוקת רכוש (10) חלוקת רכוש בגירושין (2) ידועים בציבור (3) יורשים (3) ייפוי כוח מתמשך (9) ירושה (4) כשירות משפטית (2) מגשר מוסמך (3) מינוי מיופה כוח (2) משמורת ילדים (3) נאמן (3) נאמנות משפחתית (3) ניהול רכוש (3) עורך דין גירושין (5) עורך דין דיני משפחה (3) עורך דין הסכם ממון (2) עורך דין ייפוי כוח מתמשך (5) עורך דין ירושה (4) עיזבון (4) עריכת צוואה (3) צוואה (6) צוואה מורכבת (2) צו ירושה (3)

כתיבת צוואה לא שוויונית – האם זה כדאי, ומתי אם כן? וכיצד יוצרים איזון שלא יפגע בילדים?

כיצד ניתן למנוע סכסוכי ירושה מראש באמצעות צוואה "טובה"?

ייפוי כוח מתמשך שלא ניתן לפעול לפי הוראותיו בזמן אמת - מתי זה עלול לקרות, ואיך ניתן להימנע מכך?

ייפוי כוח מתמשך שלא ניתן לפעול לפי הוראותיו בזמן אמת - מתי זה עלול לקרות, ואיך ניתן להימנע מכך?

ייפוי כוח מתמשך נועד להבטיח שברגע שאדם יאבד את כשירותו לנהל את ענייניו, יוכל מיופה כוח מטעמו להיכנס בנעליו, לקבל בשמו החלטות הנוגעות לרכושו, לבריאותו ולחייו האישיים ולנהל אותם עבורו – בדיוק לפי רצונו.

הגם שכך, ולמרות שזה ייעודו של ייפוי הכוח המתמשך וכוונתו של כל מי שעורך מסמך מסוג כזה, הרי שלא פעם, דווקא כשמגיע הרגע שבו נדרש מיופה הכוח להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך, מתברר שהמסמך שהופקד אצל האפוטרופוס הכללי איננו מאפשר למיופיי הכוח לפעול כפי שציפו.

לצערנו הרב, מקרים כאלה הופכים לנפוצים יותר ויותר.

 על-מנת להימנע מהם, חשוב להבין מבעוד מועד מתי עלולים להתעורר קשיים בהפעלה של המסמך ובפעולה לפי הוראותיו, מהן הטעויות הנפוצות שמובילות לכך, ואיך ניתן להתגונן מפניהן עוד בשלב התכנון.

באילו מקרים עלול מיופה הכוח להיתקל בקשיים בפעולה לפי ייפוי הכוח המתמשך?

1. ייפוי כוח שלא הופעל כדין
   הפעלת ייפוי כוח מתמשך מחייבת תהליך פורמלי שכולל פנייה לאפוטרופוס הכללי עם מסמכים מתאימים, בדרך-כלל בליווי חוות דעת רפואית עדכנית (תלוי בהוראות הממנה שניתנו מראש) ובצירוף הצהרת מיופה או מיופי הכוח. אם חסרים איזה מהמסמכים, או אם הפנייה נעשתה שלא בהתאם להנחיות, הפעלת המסמך תידחה. בדרך-כלל מדובר בתיקונים שניתן לבצע בקלות יחסית.
2. ייפוי כוח "שותק" – כלומר לא מספיק מפורט וברור
   מדובר במקרה שכיח מאוד שתוצאותיו קשות: כאשר לא נכתבו בהנחיות המקדימות הוראות ברורות אשר מסמיכות את מיופה הכוח לבצע פעולות מסוימות, או כאשר ההסמכות נכתבו באופן אשר לא תואם את דרישות הגופים המעורבים (בנקים, חברות ניהול קופות הזכויות הסוציאליות בהן מחזיק הממנה, קופות חולים, משרדי ממשלה), הגופים הללו עלולים לסרב בסבירות גבוהה להכיר בסמכותו של מיופה הכוח לפעול בהתאם להוראות הממנה (עורך ייפוי הכוח המתמשך), ולדרוש פנייה לבית המשפט לצורך מימוש הפעולה.

לדוגמה – על מנת שניתן יהיה להיעזר בכספי הממנה שלא לטובתו האישית בלבד (כספי "מתנות או הלוואות", יש לכלול במסגרת ההנחיות המקדימות הרשאה מפורשת ומדויקת לכך, לפי החוק. כך למשל, אם לממנה ישנו ילד נתמך או בעל צרכים מיוחדים והממנה היה רוצה להמשיך ולתמוך בו בסכום כסף חודשי בגובה מסוים גם לאחר הפעלתו של ייפוי הכוח המתמשך – ללא שתירשם בייפוי הכוח המתמשך הוראה מפורשת מתאימה, המשך התמיכה, ככל הנראה, לא יאושר.

דוגמה נוספת לכך – היא הצורך בהסמכה מפורשת לפעולה "בניגוד עניינים" לבן הזוג הנותר בחשבון המשותף על מנת שיהא באפשרותו להמשיך ולפעול באופן רגיל ושוטף בחשבון הבנק המשותף מבלי שיסורב לעשות כן ומבלי שייתקל בקשיים.

קיימות דוגמאות רבות להיעדר הוראות מתאימות במסגרת ההנחיות המקדימות שמחייבות פניה מיוחדת לבית המשפט לצורך מילוין בפועל, וחשוב מאוד להיות ערים לכך שייפוי הכוח המתמשך אמור לכלול את כולן.  

1. ייפוי כוח שלא מתייחס לתחומים מהותיים
   למשל, מסמך שכולל הסמכות רק בנוגע ל"עניינים בריאותיים ואישיים" ולא ל"עניינים רכושיים" או להיפך – עלול שלא להספיק לצורך טיפול כולל בממנה.
2. ייפוי כוח שממנה מספר מיופי כוח לפעול "במשותף" ולא "ביחד ולחוד" מבלי להבין לעומקן את משמעויות ההסמכה לפעולה "במשותף" – כאשר הממנה מסמיך מספר מיופי כוח לפעול בענייניו (מצב שכיח ורצוי כאשר לממנה מספר ילדים שעל כולם הוא סומך וכאשר היחסים ביניהם טובים) אולם הוא מסמיך אותם לפעול "במשותף", הדבר עלול להערים על מיופי הכוח קשיים מסוגים שונים.

כך למשל, אם מיופי הכוח הוסמכו לפעול בנוגע לענייניו הרכושיים של הממנה במשותף – הדבר יקשה על הבנקים לתת להם צ'קים וכרטיסי אשראי לשימוש בעבור הממנה, מהסיבה שסוג השימוש באמצעי התשלום כאמור אינו מאפשר לבנקים לפקח על כך שההחלטות לביצוע ההוצאות אכן התקבלו על ידי כל מיופי הכוח במשותף – בהתאם לאופן שהם הוסמכו לפעול לפיו על ידי הממנה בייפוי הכוח המתמשך.

ייפוי כוח מתמשך שנעשה ללא הנחיות מקדימות נפרדות
כאשר לא מצורף מסמך הנחיות נפרד וברור, אשר כולל את מכלול ההנחיות וההסמכות הנדרשות מטעם הממנה למיופי הכוח, חשוב לוודא שייפוי הכוח איננו "ייפוי כוח שותק" שיוביל לקושי בפעולה לפיו.

מהן ההשלכות של ייפוי כוח מתמשך שלא כולל את ההסמכות הנדרשות?

כאשר ייפוי כוח מתמשך לא כולל את ההסמכות הנדרשות, בדרך-כלל, משמעות הדבר תהיה שהממנה (האדם שערך אותו ושמינה את מיופה הכוח) יוותר למעשה ללא הגנה משפטית מספיקה לצורך הטיפול בענייניו. למרבה הצער, הדבר מתגלה בדרך-כלל רק כאשר מיופי הכוח מפעילים את ייפוי הכוח המתמשך, וכאשר הממנה כבר אינו כשיר מבחינה קוגניטיבית ולכן איננו יכול לתקנו ולערוך ייפוי כוח מתמשך חדש במקומו. במקרים כאלה, יידרשו מיופי הכוח לעיתים לפנות לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס – הליך ארוך ומסורבל שמלווה לעיתים גם במחלוקות משפחתיות.

לסיכום

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי רב משמעות שנועד למטרה חשובה מאין כמותה – אבל רק כשהוא נערך כהלכה. כדי להבטיח שבשעת הצורך ניתן יהיה לפעול לפי הוראותיו, שהוא יזכה להכרה על-ידי הגופים השונים, ושיאפשר לבני המשפחה הממונים לפעול במהירות וביעילות – חשוב לערוך אותו באופן מקצועי, ולצרף לו מסמך הנחיות מקדימות ברור ומקיף.

משרדנו מלווה יחידים, זוגות ומשפחות בעריכת ייפוי כוח מתמשך ובניסוח מסמך הנחיות מקדימות מפורט ומדויק, מתוך הבנה עמוקה של המורכבויות האפשריות ושל הדרך להימנע מטעויות שעלולות להכביד על היקרים לכם בשעת משבר.

נשמח לייעץ לכם וללוות אתכם באופן אישי, מדויק ואחראי.

ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק?

ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק?

כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו על-פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.

מדובר למעשה בסיטואציה די שכיחה, כיוון שרבים אינם עורכים צוואה.

לעיתים, סדר ההורשה אשר קבוע כברירת מחדל בחוק הירושה תואם את רצונו של המנוח ולא מהווה בעיה, אולם פעמים רבות היורשים מופתעים לגלות מהו סדר ההורשה אשר קובע הדין. למעשה, ברירת המחדל הקבועה בדין גורמת לעיתים למצבי הורשה שלא היו רצויים מבחינת המנוח, ואף לקונפליקטים ביחסים בין הקרובים אשר הותיר אחריו המנוח.

לפיכך, חשוב שכל אדם יבין מהי ברירת המחדל שקובע החוק, ושיהיה מודע עוד בחייו לסדר ההורשה שקבוע בו, וזאת, על-מנת שיהיה באפשרותו להחליט, במקרה שהוא לא משקף את רצונו, לערוך צוואה מתאימה שהוראותיה הן שתקבענה את האופן הרצוי בעיניו שלפיו יחולק עיזבונו.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא סך כל נכסיו, זכויותיו וחובותיו של אדם במותו. מדובר למעשה בכל נכס, מקרקעין או מיטלטלין, זכויות כספיות, מניות, פיקדונות, רכבים ועוד – אשר היו שייכים למוריש במועד פטירתו, אך בחיובים שנזקפו אותה עת לחובתו.

אם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שכתב כאמור, יחולק כל עיזבונו לפי הוראות הדין – חוק הירושה.

ירושה על פי דין – עקרונות יסוד

כאשר אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שערך, עיזבונו יחולק על פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.  כלומר, לא לפי רצון אישי של המוריש, אלא לפי סדר מובנה וקבוע שמהווה ברירת מחדל.

גם במקרה שבו אדם ערך צוואה אך לא התייחס בה לכלל עיזבונו – חלקו של העיזבון שהמנוח לא התייחס אליו מפורשות בצוואה – יחולק גם הוא לפי הוראות חוק הירושה.

היורשים לפי דין נקבעים לפי שלוש "דרגות ירושה" ("פרנטלות") מרכזיות:

1. דרגת ירושה (פרנטלה) ראשונה – ילדים וצאצאיהם (נכדים, נינים)
2. דרגת ירושה (פרנטלה) שנייה – הורים וצאצאיהם (אחים, אחיינים)
3. דרגת ירושה (פרנטלה) שלישית – הסבים והסבתות וצאצאיהם (דודים, בני דודים)

היורשים שבדרגה נמוכה יותר יקבלו חלק בעיזבון רק אם אין יורשים מהדרגה שלפניה, והירושה תחולק בין הפרטים שבאותה דרגת ירושה באופן שווה ביניהם, ללא קשר לגיל, מגדר או קרבה למנוח.

כמו-כן, בן הזוג של המנוח, ככל שישנו בעת פטירתו – יורש תמיד. חלקו בירושה משתנה בהתאם ליתר היורשים הנותרים.

מיהו "בן זוג"?

1. אדם שהיה נשוי למנוח וחי עימו בזוגיות בעת פטירתו;
2. אדם שהיה נשוי למנוח גם אם היו פרודים בעת פטירתו;
3. בן זוג שחי עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף, גם אם לא היה נשוי למנוח, ובלבד שאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר באותו הזמן.

בן הזוג – מה הוא יורש?

החוק מעניק עדיפות לבן או בת הזוג של המוריש. בן הזוג זכאי לרשת:

• מחצית מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו הורים, נכדים, נינים או הורים.
• שני שלישים מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו רק קרובי משפחה רחוקים יותר כמו אחים, אחיינים, וסבים. (בנוסף, בן הזוג בסיטואציה כזו יהיה זכאי גם לכל זכויות המנוח בדירת המגורים, אם חי עימו בדירה בעת שנפטר והיה נשוי לו 3 שנים לפחות לפני פטירתו)
• את כל העיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו קרובי משפחה רחוקים אף יותר.
• אם המנוח לא הותיר קרובים כלל, יועבר עיזבונו לאוצר המדינה.
• בנוסף לכל האמור, בן הזוג זכאי תמיד לרשת את כל המיטלטלין (חפצים, ריהוט וכו') ששימשו את הזוג בבית המגורים ואת מכונית הנוסעים שהיתה שייכת למשק הבית המשותף.

טעויות נפוצות בנוגע לחלוקת עיזבון ללא צוואה

• רבים סבורים כי אם המנוח הותיר אחריו בן זוג שהיה נשוי לו שנים רבות, בן הזוג יורש את כל רכושו של בן זוגו שנפטר בשלב הראשון, ורק בשלב השני יורשים הילדים – אולם החוק קובע אחרת. למעשה, בן הזוג חולק כבר בשלב הראשון את עיזבונו של המנוח עם קרוביו האחרים, ביחס שייקבע בהתאם למידת קרבתם למנוח.
  
  כך למשל – אם אחד מבני זוג שהיו נשואים זה לזו עשרות שנים ולהם ילדים בוגרים, ילך לעולמו מבלי להותיר אחריו צוואה ולשניים דירת מגורים בבעלותם – יהיה על הילדים לוותר להורה שנותר בחיים על חלקם בדירת המגורים המשותפים של הוריהם, על-מנת שלא יירשמו כבעלי זכויות בה גם הם. כמו-כן, יהיה על הילדים לוותר על חלקם בכספים וביתר זכויותיו הפיננסיות של ההורה שנפטר לטובת זה שנותר בחיים, אם יסכימו לכך שהן יישארו במלואן בבעלות ההורה שנותר בחיים. הוויתור יהיה תלוי ברצונם.

• טעות נוספת שרבים טועים בה היא הסברה שלפיה הימנעות מעריכת צוואה מונעת התעסקות בביורוקרטיה מיותרת מצד היורשים בעת פטירה, שכן בחלוקה לפי חוק הירושה, אין צורך בהוצאת צו קיום צוואה.
  
  ההנחה הזו איננה נכונה – גם כאשר אדם לא מותיר אחריו צוואה, נדרשים היורשים לקבל צו ירושה, על-מנת שעיזבונו יחולק ביניהם. עד להוצאתו של צו ירושה או צו קיום צוואה, העיזבון לא יחולק בשני המקרים, והוצאתו של איזה מהצווים איננה מהירה מהוצאתו של הצו האחר.
• עוד טעות שאנשים רבין נוטים לטעות בה היא ההנחה לפיה אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, וחלוקת עיזבונו נקבעת לפיכך באמצעות הוראות חוק הירושה – לא ניתן לשנות זאת. הנחה זו גם היא איננה נכונה – שכן גם במצב שבו אדם לא הותיר אחריו צוואה, יורשיו רשאים להחליט לחלק ביניהם את עיזבונו באופן אחר מכפי שקובע החוק, וזאת, באמצעות הסכם חלוקת עיזבון שיעגן את ההסכמות המקובלות עליהם.

מדוע חשוב לערוך צוואה?

כאשר אין צוואה – החוק הוא זה שיחליט במקומכם. אם ברצונכם להבטיח שבן זוגכם יירש את כל רכושכם, או להפך – שבן הזוג לא ירש דבר מרכושכם וכוונתכם להוריש את כל רכושכם לילדיכם; אם תרצו לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני; אם ברצונכם להדיר קרוב מסוים מהירושה או להעדיף אחר;  אם ברצונכם להעביר חלק מרכושכם ליורשים אולם באופן שבו וא ינוהל עבורם בנאמנות וכיו"ב – אתם נדרשים לערוך צוואה תקפה ומסודרת שתעמוד בהוראות הדין.

לסיכום

היעדר צוואה מוביל ליישום אוטומטי של חוק הירושה – שייתכן ואינו משקף את רצונו של האדם שנפטר.

כדי למנוע הפתעות ולשמור על שליטה בנוגע לאופן שבו יחולק רכושכם לאחר פטירתכם, ועל-מנת למנוע קונפליקטים מיותרים בין קרוביכם, או להימנע מלהביא אותם למצבים בהם הם יידרשו להבעת רצון טוב ולוויתורים על-מנת שרצונכם יתקיים – חשוב לערוך צוואה ברורה ותקפה.

אם אתם מעוניינים להבטיח שענייני הירושה שלכם ינוהלו כפי שאתם רואים לנכון – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ובלתי תלוי, שיאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות מתוך ידע, שליטה וביטחון.

לקריאה נוספת:

משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

 

מה קורה כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו חובות?

מה קורה כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו חובות?

האם יורשיו של אדם שנפטר והותיר אחריו חובות חייבים בתשלום כל חובותיו?

לעיתים קרובות, אדם נפטר כאשר הוא מותיר אחריו חובות – לבנקים, לחברות, לרשויות, לאנשים שעבדו אצלו או אפילו לקרובי משפחה. השאלה כיצד יוסדרו חובות אלה, מי אחראי לשאת בהם, והאם היורשים עלולים להיפגע מכך ובאיזה אופן – היא שאלה נפוצה ומהותית, אשר מומלץ להיות מודעים לה ולתת עליה את הדעת, עוד בטרם מחלקים את עיזבון הנפטר בין היורשים.

מי אחראי לחובות שהותיר אחריו האדם שנפטר?

חובותיו של אדם שנפטר אינם נמחקים ככלל, וזכאותם של נושים (מי שחייבים להם) לגבות את החוב שהנפטר היה חייב להם במועד פטירתו, קודמת לזכאותו להוריש את עיזבונו ליורשיו, ולזכאותם של יורשיו לרשת את זכויותיו.

האחריות להשבת החובות של האדם שנפטר מוטלת על היורשים.

במקרים בהם קיימים חובות רבים ומורכבים מומלץ למנות מנהל עיזבון, אשר יהא אמון על פירעון חובות הנפטר ושיתמודד עם סוגיית החובות באופן שקול ומקצועי, לרבות זיהוי כלל החובות והתחייבויות, פרסום הודעה לנושים והתחשבנות מסודרת טרם חלוקה כלשהי של רכוש העיזבון.

ככלל, כל אחד מהיורשים אמור לשאת בחלק חובות הנפטר באופן זהה לחלקו היחסי בירושת הנפטר, למעט במצבים בהם הנפטר קבע אחרת בצוואה שערך, ולמעט מקרים שבהם הוכח שהיורש פעל בחוסר תום לב על-מנת להימנע בזמן אמת מתשלום החוב (במקרה כזה - ובהתקיים תנאים מסוימים, יתכן שהיורש שפעל בחוסר תום לב יחויב בהשבת החוב במלואו עד לגובה מלוא העיזבון ולא רק עד לגובה הסכום שירש).

מהי "הודעה לנושים"?

במקרים שבהם קיימת אפשרות להימצאותם של חובות יהיה על מנהל העיזבון או היורשים (אם לא מונה מנהל עיזבון) לפרסם הודעה בשני עיתונים יומיים המזמינה את הנושים להגיש תביעה להשבת חובם מתוך עיזבון המנוח, בתוך שלושה חודשים ממועד פרסום ההודעה.

חשוב לציין כי פרסום ההודעה לנושים אינו פוטר את היורשים או מנהל העיזבון מחובתם להסדיר את סילוק חובות העיזבון שנודע להם עליהם בדרך כל שהיא (כלומר, היורשים אינם זכאים לטעון שלא הסדירו את חוב שהיו מודעים לו כיוון שהנושה לא פנה אליהם בעקבות ההודעה שפרסמו).

מה קורה כאשר שווי החובות עולה על שווי העיזבון?

כאשר הנכסים שהותיר אחריו הנפטר אינם מספיקים על-מנת לפרוע את כל חובותיו:

- הנושים יקבלו רק את מה שניתן לפרוע מתוך נכסי העיזבון;
- היורשים אינם נושאים באחריות אישית נוספת לחובות המוריש.
- הוצאות קבורה ולוויה;
- הוצאות ניהול עיזבון והוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה;
- חובות הנפטר – כולל חובות לבנקים, ספקים, אנשים פרטיים וכד';
- סכומים המגיעים לבן זוגו של הנפטר (לרבות ידוע בציבור) מכוח הקשר הזוגי ביניהם. חשוב לציין שלא מדובר בזכות ירושה של בן הזוג אלא בזכותו של בן הזוג ברכוש הנפטר שנוצרה מכוח החיים המשותפים במהלכם. (פעמים רבות מתבררות טענות בן או בת הזוג הנותרים בחיים לזכויות ברכושו של בן הזוג הנפטר רק לאחר פטירתו ובאמצעות תביעות שמוגשות על ידם לבית המשפט).
- מזונות מן העיזבון, אם ישנם.

רק אם נותרו נכסים לאחר כיסוי כל החובות אלה – יחולקו הנכסים הנותרים ליורשים בהתאם לצו ירושה או לצו קיום הצוואה, לפי העניין.

לסיכום

כאשר אדם נפטר ומותיר אחריו חובות – האחריות לסילוקם אינה נעלמת עם מותו, אלא נבחנת מול היקף נכסי העיזבון ובהתאם לכללים הקבועים בדין. חלוקה מוקדמת של נכסים, מבלי לבחון את מצבת החובות, עלולה להוביל להסתבכויות מיותרות – הן מול הנושים והן בין היורשים לבין עצמם.

כדי להבטיח הליך מסודר, נכון ובטוח – מומלץ לפעול בזהירות, לפרסם הודעה לנושים במידת הצורך, ולשקול ליווי משפטי מקצועי, במיוחד במקרים מורכבים.
אם הנכם זקוקים לייעוץ מדויק בנוגע לעיזבון הכולל גם התחייבויות וחובות, ניתן לפנות למשרדנו אשר מלווה יורשים ומשפחות בעיזבונות אשר רובצים עליהם חובות, ואף ממונה לניהול עיזבון במקרים המתאימים. משרדנו פועל במסגרת המינוי באחריות, ברגישות ובמומחיות, לשם הסדרת חובות העיזבון בהתאם להוראות הדין, ולחלוקה מסודרת של יתרת העיזבון ליורשים.

לקריאה נוספת:

אתר כל זכות

המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך

המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חשוב שנועד לאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים – אם וכאשר יאבד את כשירותו לקבל החלטות בעתיד. מדובר במסמך רב עוצמה, אשר נחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך לפי החוק. אך מה קורה כאשר עולה הצורך לבטל את ייפוי הכוח המתמשך – האם זה אפשרי? מתי? ואיך מתבצע הדבר בפועל?

במאמר זה נסביר מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך, מי רשאי לעשות כן ובאיזה אופן, ומהם הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שנחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, ושהופקד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שם הוא נשמר עד למועד כניסתו לתוקף. במסגרתו של ייפוי הכוח המתמשך, אדם כשיר (המכונה "הממנה") מעניק לאדם אחר (המכונה "מיופה הכוח") סמכויות לפעול בשמו בתחומים מוגדרים – רכושיים, אישיים ובריאותיים – במקרה שבו יאובחן כמי שאינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעניינים אלה בעצמו.

במובן זה, ייפוי הכוח המתמשך הוא כלי תכנוני חשוב, המאפשר לכל אדם לקבוע כיצד יתנהלו חייו גם אם יאבד את כשירותו בעתיד – מבלי שתידרש פנייה לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס עבורו.

למאמר המלא לחצו כאן

הסכם גירושין חכם – כך תימנעו ממלחמות מיותרות

מהו הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם משפטי הנחתם בין בני זוג אשר מסדיר את כל הנושאים הקשורים לפרידה – רכוש, ילדים, מזונות, אחריות הורית והסדרי שהות , זכויות וחובות הדדיות ועוד.

הסכם זה נבדל מהחלטת שופט בפסק דין בכך שהוא פרי הסכמה הדדית, והוא איננו הכרעה חיצונית. ההסכם מקבל תוקף משפטי לאחר שניתן לו אישור מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני.

היתרון המרכזי: שליטה. בני הזוג הם אלו שמעצבים את עתידם, מתוך היכרותם את ילדיהם, את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם ואת מצבם. וזאת, במקום להשאיר את ההחלטות לידי שופטים שאינם מכירים את ההיסטוריה המורכבת של הקשר, את הילדים או את דינמיקת החיים.

למה כדאי להגיע להסכם – ולא להיגרר להליך משפטי?

הליך משפטי לצורך הסדרת ענייני הגירושין הוא לרוב ארוך, יקר, פוגעני ולא צפוי. הוא כולל תצהירים, חקירות, מומחים, חוות דעת, ולעיתים אף צווים זמניים שפוגעים בצדדים או בילדים.

לעומת זאת, הסכם גירושין חכם מאפשר:

• סיום מהיר, שקט ויעיל של הקשר
• הוזלת עלויות משפטיות
• הגנה על הילדים מפני מלחמות מיותרות
• שמירה על כבוד הדדי
• גמישות והתאמה לצרכים ייחודיים

שלד מבני להסכם גירושין חכם
חלוקת רכוש

הסכם חכם מתחיל בבסיס הכלכלי: מי מקבל מה, מתי ואיך.. סעיפים נפוצים:

• פירוק שיתוף בדירת מגורים
• חלוקת זכויות סוציאליות, קופות גמל וקרנות פנסיה
• מנגנון לפדיון רכוש עתידי (מכירת נכס)
• חלוקת חובות והתחייבויות
• חלוקת נכסים פיננסיים הוניים מיידית או עתידית הקשורים בעבודה בחברת הייטק
• חלוקת המיטלטלין המצויים בידי בני הזוג

הסכם שאינו כולל התייחסות מפורטת ומדויקת לחלוקת כללהרכוש המצוי בבעלות בני הזוג ופירוט של שווי שוק או מנגנון לקביעתו, עלול להותיר פתח לדיונים נוספים בעתיד.

מזונות ילדים

ב־2025, לאחר פסיקות עדכניות, חובת המזונות אינה עוד אוטומטית על האב. הסכם חכם כולל הסדר הוגן בהתחשב בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם, הכנסות הצדדים והכנסתם הפנויה, והוצאות הילדים. יש לקבוע:

• סכום מזונות חודשי בסיסי
• יחס השתתפות בהוצאות מיוחדות (חינוך, בריאות, חוגים)
• מנגנון עדכון לפי מדד או שינוי נסיבות
• קביעת "הורה מרכז" או פתיחת חשבון משותף לצורך מימון הוצאות הילדים

בנוסף, חשוב להימנע מסעיפים מעורפלים כמו "הצדדים יתחלקו באופן שווה" – יש להכניס סכומים ברורים, מועדים לתשלום ואמצעי תשלום.

אחריות הורית וזמני / הסדרי שהות

ההסכם צריך להבהיר מהם זמני השהות שיהיו לילדים עם כל אחד מההורים – האם מדובר באחריות הורית משותפת , ומה יהיו הימים הקבועים שבהם ישהו הילדים עם כל אחד מההורים במהלך השבוע, ומועדים מיוחדים. אלמנטים חשובים:

• זמני שהות במהלך השבוע
• שבתות וחגים (לפי לוח שנה קבוע)
• חופשות – קיץ, חגים, חו"ל
• אירועים לא מתוכננים – ימי מחלה של הילדים, שביתות, מלחמות, סגרים
• ימי הולדת ואירועים משפחתיים
• מנגנון לגמישות ולשינויים עתידיים

ככל שהסעיפים מפורטים ומדויקים יותר, כך קטנה ההסתברות לסכסוך או לתביעה עתידית. לעיתים מוצאים עצמם בני הזוג מגיעים להתדיינות בבית המשפט גם אם לא הסכימו על סוגיה פעוטה לכאורה הקשורה בגידול הילדים, שלא ניתן לה מענה בהסכם הגירושין.

חינוך ובריאות

הורים רבים אינם יודעים, אך גם בגירושין יש צורך בהסכמה לגבי מוסד החינוך של הילד, טיפולים רפואיים חריגים, רופאים ותרופות, טיפולים נפשיים או מעבר דירה. הסכם חכם כולל:

• עיקרון ההחלטות המשותפות בענייני חינוך ובריאות
• הסכמה מראש על זרם חינוכי (ממלכתי/פרטי/דתי) ומוסד החינוך
• הוראות מיוחדות ביחס לטיפול רגשי/פסיכולוגי
• סעיף המגביל מעבר מגורים למרחק X ק"מ ממקום המגורים הקבוע של הילד

סעיפי מניעת סכסוך

• איסור הסתה או דיבה כלפי הצד השני בפני הילדים
• חובת עדכון על שינוי נסיבות כלכליות/משפחתיות
• מנגנון גישור וקבלת החלטות בסיוע חיצוני של גורם מוסכם מראש ביחד למחלוקות עתידיות שעלולות להתעורר
• סנקציה מוסכמת במקרה של הפרה

טעויות נפוצות שיש להימנע מהן

• הסכם שמבוסס על "הבנות בע"פ" או על ההנחה ש"יהיה בסדר"– תמיד מומלץ לעגן הכל בכתב.
• ניסוחים כלליים מדי שניתנים לפרשנות במספר אופנים שונים.
• ויתור מוחלט של צד אחד מתוך חולשה – עשוי להיפסל.
• הימנעות מהסתייעות במומחים בגיבוש ההסכמות ובניסוח ההסכם (עו"ד, מגשר) – הסכם חובבני יצור בסבירות גבוהה בעיות עתידיות.

איך נראה הסכם חכם בפועל?

• הסכם טוב כולל:עקרונות – כבוד הדדי, טובת הילדים
• מנגנונים – פרקי זמן, אופן התנהלות
• פתרונות – מה קורה במקרה של שינוי נסיבות
• פרטים מדויקים – סכומים, מועדים, שמות, מועדים מדויקים

גישור או ייעוץ משפטי – מה עדיף?

גישור זוגי מציע דרך לא קונפליקטואלית להגיע להסכם, במיוחד כאשר ישנה הסכמה בסיסית על כך ששני בני הזוג לא מעוניינים להגיע לבית המשפט. מגשר מקצועי ינווט את הצדדים לניסוח הסכם מאוזן תוך הקפדה על רגישות בהליך מראשיתו ועד סופו ותוך דאגה להתייחסות לכל הפרטים.

אך כאשר קיימים פערי כוח גדולים, או חשש לניצול, ייעוץ משפטי חיצוני חשוב לצורך הגנה מלאה.

תמיד מומלץ לשלב: הסכם בגישור + בדיקת עורך דין מטעם כל אחד מהצדדים לפני חתימה והגשה לאישור.

דוגמה למנגנון פתרון מחלוקות:

הצדדים מסכימים כי כל מחלוקת בנוגע להסדרי שהות או מזונות תועבר תחילה להליך גישור תוך 14 יום מרגע העלאתה, ורק אם לא יושג פתרון תוך 30 יום – תוגש לבית המשפט.

 סיכום

הסכם גירושין חכם הוא הרבה יותר מחוזה משפטי רגיל – הוא למעשה תעודת אחריות להורות משותפת, לשקט נפשי ולהגנה על המשאבים. הוא מגן גם על הילדים, גם על הרכוש וגם על הדינמיקה העתידית בין הצדדים. בעידן שבו הגירושין הפכו נפוצים יותר – אך גם רגישים יותר – נדרשת גישה משפטית מדויקת, מותאמת אישית ואחראית. השקעה בהסכם איכותי עכשיו תחסוך שנים של סבל משפטי בהמשך.

עו"ד הסכם ממון

עו"ד הסכם ממון – כל המידע החשוב

עורך דין המתמחה בהסכמי ממון הוא גורם מפתח בהבטחת עתידם הכלכלי של בני זוג.

חשיבותו נובעת מהמורכבות המשפטית והרגשית הכרוכה בעריכת הסכם ממון, אשר מטרתו להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג לאורך חייהם המשותפים ובמקרה של פרידה.

עורך דין מומחה בתחום זה מביא עמו ידע מעמיק בדיני משפחה וניסיון רב בניסוח הסכמים מורכבים. הוא מסוגל לצפות תרחישים עתידיים ולהבטיח שההסכם יכסה מגוון רחב של סוגיות, החל מהתנהלות כלכלית שוטפת ועד לחלוקת רכוש במקרה של פירוד.

חשוב להבין כי הסכם ממון אינו מיועד רק לבעלי רכוש רב או לזוגות עם פערים כלכליים משמעותיים – למעשה, כל זוג בישראל יכול להפיק תועלת מהסכם כזה. עורך דין מומחה יכול להתאים את ההסכם לצרכים הייחודיים של כל זוג, בין אם מדובר בהסדרת נושא ספציפי כמו השבת הון ראשוני בדירה משותפת, או בהסדר מקיף הכולל את כלל הנכסים והזכויות של בני הזוג.

יתרונות שירותיו של עורך דין הסכם ממון

שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בהסכמי ממון מציעה מספר יתרונות משמעותיים. ראשית, עורך הדין מבטיח כי ההסכם יהיה תקף מבחינה משפטית ויעמוד בכל דרישות החוק. שנית, עורך דין מנוסה יכול לזהות נקודות פוטנציאליות למחלוקת עתידית ולהציע פתרונות מראש, מה שעשוי למנוע סכסוכים יקרים ומתישים בעתיד. שלישית, עורך הדין יכול לספק ייעוץ אובייקטיבי ומקצועי, ולהבטיח שההסכם יהיה הוגן ומאוזן עבור שני הצדדים.


זה חשוב במיוחד כאשר קיימים פערי כוח או ידע בין בני הזוג. יתרון נוסף הוא היכולת של עורך הדין לנסח את ההסכם באופן ברור ומדויק, מה שמפחית את הסיכון לפרשנויות שונות בעתיד. כמו כן, עורך דין מומחה יכול להציע פתרונות יצירתיים לסוגיות מורכבות, כמו הסדרת זכויות בנכסים עתידיים או טיפול בחובות משותפים.

מדוע מומלץ לשכור עורך דין מומחה להסכם ממון

ההמלצה לשכור עורך דין מומחה להסכם ממון נובעת מההבנה כי הסכם זה הוא מסמך משפטי מורכב עם השלכות ארוכות טווח. בעוד שניתן לערוך הסכם ממון בכל שלב של הקשר הזוגי, מומלץ לעשות זאת בשלב מוקדם, כאשר היחסים בין בני הזוג טובים שאז הם מסוגלים להגיע להסכמות ביתר קלות. עורך דין מומחה יכול לנווט את התהליך באופן שימנע חיכוכים ויבטיח שההסכם ישרת את האינטרסים של שני הצדדים. יתרה מזאת, עורך דין מומחה יכול להסביר את ההשלכות המשפטיות של כל סעיף בהסכם, מה שמאפשר לבני הזוג לקבל החלטות מושכלות.


חשוב לזכור כי הסכם ממון מונע את הצורך בהתדיינויות משפטיות ארוכות ויקרות במקרה של פרידה. עורך דין מומחה יכול להבטיח שההסכם יהיה מקיף דיו כדי לכסות את כל הסוגיות הרלוונטיות, מה שמפחית את הסיכון למחלוקות עתידיות. במשרד עו"ד ד"ר דינה ארליך חורש, אנו מתמחים בעריכת הסכמי ממון מורכבים, תוך הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפחתית והצרכים הייחודיים של כל זוג שנצברה לאחר ניסיון רב. אנו מאמינים כי השקעה בעריכת הסכם ממון מקצועי היא צעד חכם המבטיח יציבות כלכלית ושקט נפשי לאורך חיי הנישואין, ומספק הגנה משפטית חיונית במקרה של פרידה.