כתיבת צוואה לא שוויונית – האם זה כדאי, ומתי אם כן? וכיצד יוצרים איזון שלא יפגע בילדים?

כיצד ניתן למנוע סכסוכי ירושה מראש באמצעות צוואה "טובה"?

ייפוי כוח מתמשך שלא ניתן לפעול לפי הוראותיו בזמן אמת - מתי זה עלול לקרות, ואיך ניתן להימנע מכך?

ייפוי כוח מתמשך שלא ניתן לפעול לפי הוראותיו בזמן אמת - מתי זה עלול לקרות, ואיך ניתן להימנע מכך?

ייפוי כוח מתמשך נועד להבטיח שברגע שאדם יאבד את כשירותו לנהל את ענייניו, יוכל מיופה כוח מטעמו להיכנס בנעליו, לקבל בשמו החלטות הנוגעות לרכושו, לבריאותו ולחייו האישיים ולנהל אותם עבורו – בדיוק לפי רצונו.

הגם שכך, ולמרות שזה ייעודו של ייפוי הכוח המתמשך וכוונתו של כל מי שעורך מסמך מסוג כזה, הרי שלא פעם, דווקא כשמגיע הרגע שבו נדרש מיופה הכוח להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך, מתברר שהמסמך שהופקד אצל האפוטרופוס הכללי איננו מאפשר למיופיי הכוח לפעול כפי שציפו.

לצערנו הרב, מקרים כאלה הופכים לנפוצים יותר ויותר.

 על-מנת להימנע מהם, חשוב להבין מבעוד מועד מתי עלולים להתעורר קשיים בהפעלה של המסמך ובפעולה לפי הוראותיו, מהן הטעויות הנפוצות שמובילות לכך, ואיך ניתן להתגונן מפניהן עוד בשלב התכנון.

באילו מקרים עלול מיופה הכוח להיתקל בקשיים בפעולה לפי ייפוי הכוח המתמשך?

1. ייפוי כוח שלא הופעל כדין
   הפעלת ייפוי כוח מתמשך מחייבת תהליך פורמלי שכולל פנייה לאפוטרופוס הכללי עם מסמכים מתאימים, בדרך-כלל בליווי חוות דעת רפואית עדכנית (תלוי בהוראות הממנה שניתנו מראש) ובצירוף הצהרת מיופה או מיופי הכוח. אם חסרים איזה מהמסמכים, או אם הפנייה נעשתה שלא בהתאם להנחיות, הפעלת המסמך תידחה. בדרך-כלל מדובר בתיקונים שניתן לבצע בקלות יחסית.
2. ייפוי כוח "שותק" – כלומר לא מספיק מפורט וברור
   מדובר במקרה שכיח מאוד שתוצאותיו קשות: כאשר לא נכתבו בהנחיות המקדימות הוראות ברורות אשר מסמיכות את מיופה הכוח לבצע פעולות מסוימות, או כאשר ההסמכות נכתבו באופן אשר לא תואם את דרישות הגופים המעורבים (בנקים, חברות ניהול קופות הזכויות הסוציאליות בהן מחזיק הממנה, קופות חולים, משרדי ממשלה), הגופים הללו עלולים לסרב בסבירות גבוהה להכיר בסמכותו של מיופה הכוח לפעול בהתאם להוראות הממנה (עורך ייפוי הכוח המתמשך), ולדרוש פנייה לבית המשפט לצורך מימוש הפעולה.

לדוגמה – על מנת שניתן יהיה להיעזר בכספי הממנה שלא לטובתו האישית בלבד (כספי "מתנות או הלוואות", יש לכלול במסגרת ההנחיות המקדימות הרשאה מפורשת ומדויקת לכך, לפי החוק. כך למשל, אם לממנה ישנו ילד נתמך או בעל צרכים מיוחדים והממנה היה רוצה להמשיך ולתמוך בו בסכום כסף חודשי בגובה מסוים גם לאחר הפעלתו של ייפוי הכוח המתמשך – ללא שתירשם בייפוי הכוח המתמשך הוראה מפורשת מתאימה, המשך התמיכה, ככל הנראה, לא יאושר.

דוגמה נוספת לכך – היא הצורך בהסמכה מפורשת לפעולה "בניגוד עניינים" לבן הזוג הנותר בחשבון המשותף על מנת שיהא באפשרותו להמשיך ולפעול באופן רגיל ושוטף בחשבון הבנק המשותף מבלי שיסורב לעשות כן ומבלי שייתקל בקשיים.

קיימות דוגמאות רבות להיעדר הוראות מתאימות במסגרת ההנחיות המקדימות שמחייבות פניה מיוחדת לבית המשפט לצורך מילוין בפועל, וחשוב מאוד להיות ערים לכך שייפוי הכוח המתמשך אמור לכלול את כולן.  

1. ייפוי כוח שלא מתייחס לתחומים מהותיים
   למשל, מסמך שכולל הסמכות רק בנוגע ל"עניינים בריאותיים ואישיים" ולא ל"עניינים רכושיים" או להיפך – עלול שלא להספיק לצורך טיפול כולל בממנה.
2. ייפוי כוח שממנה מספר מיופי כוח לפעול "במשותף" ולא "ביחד ולחוד" מבלי להבין לעומקן את משמעויות ההסמכה לפעולה "במשותף" – כאשר הממנה מסמיך מספר מיופי כוח לפעול בענייניו (מצב שכיח ורצוי כאשר לממנה מספר ילדים שעל כולם הוא סומך וכאשר היחסים ביניהם טובים) אולם הוא מסמיך אותם לפעול "במשותף", הדבר עלול להערים על מיופי הכוח קשיים מסוגים שונים.

כך למשל, אם מיופי הכוח הוסמכו לפעול בנוגע לענייניו הרכושיים של הממנה במשותף – הדבר יקשה על הבנקים לתת להם צ'קים וכרטיסי אשראי לשימוש בעבור הממנה, מהסיבה שסוג השימוש באמצעי התשלום כאמור אינו מאפשר לבנקים לפקח על כך שההחלטות לביצוע ההוצאות אכן התקבלו על ידי כל מיופי הכוח במשותף – בהתאם לאופן שהם הוסמכו לפעול לפיו על ידי הממנה בייפוי הכוח המתמשך.

ייפוי כוח מתמשך שנעשה ללא הנחיות מקדימות נפרדות
כאשר לא מצורף מסמך הנחיות נפרד וברור, אשר כולל את מכלול ההנחיות וההסמכות הנדרשות מטעם הממנה למיופי הכוח, חשוב לוודא שייפוי הכוח איננו "ייפוי כוח שותק" שיוביל לקושי בפעולה לפיו.

מהן ההשלכות של ייפוי כוח מתמשך שלא כולל את ההסמכות הנדרשות?

כאשר ייפוי כוח מתמשך לא כולל את ההסמכות הנדרשות, בדרך-כלל, משמעות הדבר תהיה שהממנה (האדם שערך אותו ושמינה את מיופה הכוח) יוותר למעשה ללא הגנה משפטית מספיקה לצורך הטיפול בענייניו. למרבה הצער, הדבר מתגלה בדרך-כלל רק כאשר מיופי הכוח מפעילים את ייפוי הכוח המתמשך, וכאשר הממנה כבר אינו כשיר מבחינה קוגניטיבית ולכן איננו יכול לתקנו ולערוך ייפוי כוח מתמשך חדש במקומו. במקרים כאלה, יידרשו מיופי הכוח לעיתים לפנות לבית המשפט לצורך מינוי אפוטרופוס – הליך ארוך ומסורבל שמלווה לעיתים גם במחלוקות משפחתיות.

לסיכום

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי רב משמעות שנועד למטרה חשובה מאין כמותה – אבל רק כשהוא נערך כהלכה. כדי להבטיח שבשעת הצורך ניתן יהיה לפעול לפי הוראותיו, שהוא יזכה להכרה על-ידי הגופים השונים, ושיאפשר לבני המשפחה הממונים לפעול במהירות וביעילות – חשוב לערוך אותו באופן מקצועי, ולצרף לו מסמך הנחיות מקדימות ברור ומקיף.

משרדנו מלווה יחידים, זוגות ומשפחות בעריכת ייפוי כוח מתמשך ובניסוח מסמך הנחיות מקדימות מפורט ומדויק, מתוך הבנה עמוקה של המורכבויות האפשריות ושל הדרך להימנע מטעויות שעלולות להכביד על היקרים לכם בשעת משבר.

נשמח לייעץ לכם וללוות אתכם באופן אישי, מדויק ואחראי.

ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק?

ירושה ללא צוואה – איך באמת מחולק העיזבון לפי החוק?

כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, יחולק עיזבונו על-פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.

מדובר למעשה בסיטואציה די שכיחה, כיוון שרבים אינם עורכים צוואה.

לעיתים, סדר ההורשה אשר קבוע כברירת מחדל בחוק הירושה תואם את רצונו של המנוח ולא מהווה בעיה, אולם פעמים רבות היורשים מופתעים לגלות מהו סדר ההורשה אשר קובע הדין. למעשה, ברירת המחדל הקבועה בדין גורמת לעיתים למצבי הורשה שלא היו רצויים מבחינת המנוח, ואף לקונפליקטים ביחסים בין הקרובים אשר הותיר אחריו המנוח.

לפיכך, חשוב שכל אדם יבין מהי ברירת המחדל שקובע החוק, ושיהיה מודע עוד בחייו לסדר ההורשה שקבוע בו, וזאת, על-מנת שיהיה באפשרותו להחליט, במקרה שהוא לא משקף את רצונו, לערוך צוואה מתאימה שהוראותיה הן שתקבענה את האופן הרצוי בעיניו שלפיו יחולק עיזבונו.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא סך כל נכסיו, זכויותיו וחובותיו של אדם במותו. מדובר למעשה בכל נכס, מקרקעין או מיטלטלין, זכויות כספיות, מניות, פיקדונות, רכבים ועוד – אשר היו שייכים למוריש במועד פטירתו, אך בחיובים שנזקפו אותה עת לחובתו.

אם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שכתב כאמור, יחולק כל עיזבונו לפי הוראות הדין – חוק הירושה.

ירושה על פי דין – עקרונות יסוד

כאשר אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה שערך, עיזבונו יחולק על פי סדרי הדין הקבועים בחוק הירושה.  כלומר, לא לפי רצון אישי של המוריש, אלא לפי סדר מובנה וקבוע שמהווה ברירת מחדל.

גם במקרה שבו אדם ערך צוואה אך לא התייחס בה לכלל עיזבונו – חלקו של העיזבון שהמנוח לא התייחס אליו מפורשות בצוואה – יחולק גם הוא לפי הוראות חוק הירושה.

היורשים לפי דין נקבעים לפי שלוש "דרגות ירושה" ("פרנטלות") מרכזיות:

1. דרגת ירושה (פרנטלה) ראשונה – ילדים וצאצאיהם (נכדים, נינים)
2. דרגת ירושה (פרנטלה) שנייה – הורים וצאצאיהם (אחים, אחיינים)
3. דרגת ירושה (פרנטלה) שלישית – הסבים והסבתות וצאצאיהם (דודים, בני דודים)

היורשים שבדרגה נמוכה יותר יקבלו חלק בעיזבון רק אם אין יורשים מהדרגה שלפניה, והירושה תחולק בין הפרטים שבאותה דרגת ירושה באופן שווה ביניהם, ללא קשר לגיל, מגדר או קרבה למנוח.

כמו-כן, בן הזוג של המנוח, ככל שישנו בעת פטירתו – יורש תמיד. חלקו בירושה משתנה בהתאם ליתר היורשים הנותרים.

מיהו "בן זוג"?

1. אדם שהיה נשוי למנוח וחי עימו בזוגיות בעת פטירתו;
2. אדם שהיה נשוי למנוח גם אם היו פרודים בעת פטירתו;
3. בן זוג שחי עם המנוח חיי משפחה במשק בית משותף, גם אם לא היה נשוי למנוח, ובלבד שאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר באותו הזמן.

בן הזוג – מה הוא יורש?

החוק מעניק עדיפות לבן או בת הזוג של המוריש. בן הזוג זכאי לרשת:

• מחצית מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו הורים, נכדים, נינים או הורים.
• שני שלישים מהעיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו רק קרובי משפחה רחוקים יותר כמו אחים, אחיינים, וסבים. (בנוסף, בן הזוג בסיטואציה כזו יהיה זכאי גם לכל זכויות המנוח בדירת המגורים, אם חי עימו בדירה בעת שנפטר והיה נשוי לו 3 שנים לפחות לפני פטירתו)
• את כל העיזבון, אם המנוח הותיר אחריו בעת פטירתו קרובי משפחה רחוקים אף יותר.
• אם המנוח לא הותיר קרובים כלל, יועבר עיזבונו לאוצר המדינה.
• בנוסף לכל האמור, בן הזוג זכאי תמיד לרשת את כל המיטלטלין (חפצים, ריהוט וכו') ששימשו את הזוג בבית המגורים ואת מכונית הנוסעים שהיתה שייכת למשק הבית המשותף.

טעויות נפוצות בנוגע לחלוקת עיזבון ללא צוואה

• רבים סבורים כי אם המנוח הותיר אחריו בן זוג שהיה נשוי לו שנים רבות, בן הזוג יורש את כל רכושו של בן זוגו שנפטר בשלב הראשון, ורק בשלב השני יורשים הילדים – אולם החוק קובע אחרת. למעשה, בן הזוג חולק כבר בשלב הראשון את עיזבונו של המנוח עם קרוביו האחרים, ביחס שייקבע בהתאם למידת קרבתם למנוח.
  
  כך למשל – אם אחד מבני זוג שהיו נשואים זה לזו עשרות שנים ולהם ילדים בוגרים, ילך לעולמו מבלי להותיר אחריו צוואה ולשניים דירת מגורים בבעלותם – יהיה על הילדים לוותר להורה שנותר בחיים על חלקם בדירת המגורים המשותפים של הוריהם, על-מנת שלא יירשמו כבעלי זכויות בה גם הם. כמו-כן, יהיה על הילדים לוותר על חלקם בכספים וביתר זכויותיו הפיננסיות של ההורה שנפטר לטובת זה שנותר בחיים, אם יסכימו לכך שהן יישארו במלואן בבעלות ההורה שנותר בחיים. הוויתור יהיה תלוי ברצונם.

• טעות נוספת שרבים טועים בה היא הסברה שלפיה הימנעות מעריכת צוואה מונעת התעסקות בביורוקרטיה מיותרת מצד היורשים בעת פטירה, שכן בחלוקה לפי חוק הירושה, אין צורך בהוצאת צו קיום צוואה.
  
  ההנחה הזו איננה נכונה – גם כאשר אדם לא מותיר אחריו צוואה, נדרשים היורשים לקבל צו ירושה, על-מנת שעיזבונו יחולק ביניהם. עד להוצאתו של צו ירושה או צו קיום צוואה, העיזבון לא יחולק בשני המקרים, והוצאתו של איזה מהצווים איננה מהירה מהוצאתו של הצו האחר.
• עוד טעות שאנשים רבין נוטים לטעות בה היא ההנחה לפיה אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, וחלוקת עיזבונו נקבעת לפיכך באמצעות הוראות חוק הירושה – לא ניתן לשנות זאת. הנחה זו גם היא איננה נכונה – שכן גם במצב שבו אדם לא הותיר אחריו צוואה, יורשיו רשאים להחליט לחלק ביניהם את עיזבונו באופן אחר מכפי שקובע החוק, וזאת, באמצעות הסכם חלוקת עיזבון שיעגן את ההסכמות המקובלות עליהם.

מדוע חשוב לערוך צוואה?

כאשר אין צוואה – החוק הוא זה שיחליט במקומכם. אם ברצונכם להבטיח שבן זוגכם יירש את כל רכושכם, או להפך – שבן הזוג לא ירש דבר מרכושכם וכוונתכם להוריש את כל רכושכם לילדיכם; אם תרצו לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני; אם ברצונכם להדיר קרוב מסוים מהירושה או להעדיף אחר;  אם ברצונכם להעביר חלק מרכושכם ליורשים אולם באופן שבו וא ינוהל עבורם בנאמנות וכיו"ב – אתם נדרשים לערוך צוואה תקפה ומסודרת שתעמוד בהוראות הדין.

לסיכום

היעדר צוואה מוביל ליישום אוטומטי של חוק הירושה – שייתכן ואינו משקף את רצונו של האדם שנפטר.

כדי למנוע הפתעות ולשמור על שליטה בנוגע לאופן שבו יחולק רכושכם לאחר פטירתכם, ועל-מנת למנוע קונפליקטים מיותרים בין קרוביכם, או להימנע מלהביא אותם למצבים בהם הם יידרשו להבעת רצון טוב ולוויתורים על-מנת שרצונכם יתקיים – חשוב לערוך צוואה ברורה ותקפה.

אם אתם מעוניינים להבטיח שענייני הירושה שלכם ינוהלו כפי שאתם רואים לנכון – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי ובלתי תלוי, שיאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות מתוך ידע, שליטה וביטחון.

לקריאה נוספת:

משרד המשפטים האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

 

מה קורה כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו חובות?

מה קורה כאשר אדם נפטר ומשאיר אחריו חובות?

האם יורשיו של אדם שנפטר והותיר אחריו חובות חייבים בתשלום כל חובותיו?

לעיתים קרובות, אדם נפטר כאשר הוא מותיר אחריו חובות – לבנקים, לחברות, לרשויות, לאנשים שעבדו אצלו או אפילו לקרובי משפחה. השאלה כיצד יוסדרו חובות אלה, מי אחראי לשאת בהם, והאם היורשים עלולים להיפגע מכך ובאיזה אופן – היא שאלה נפוצה ומהותית, אשר מומלץ להיות מודעים לה ולתת עליה את הדעת, עוד בטרם מחלקים את עיזבון הנפטר בין היורשים.

מי אחראי לחובות שהותיר אחריו האדם שנפטר?

חובותיו של אדם שנפטר אינם נמחקים ככלל, וזכאותם של נושים (מי שחייבים להם) לגבות את החוב שהנפטר היה חייב להם במועד פטירתו, קודמת לזכאותו להוריש את עיזבונו ליורשיו, ולזכאותם של יורשיו לרשת את זכויותיו.

האחריות להשבת החובות של האדם שנפטר מוטלת על היורשים.

במקרים בהם קיימים חובות רבים ומורכבים מומלץ למנות מנהל עיזבון, אשר יהא אמון על פירעון חובות הנפטר ושיתמודד עם סוגיית החובות באופן שקול ומקצועי, לרבות זיהוי כלל החובות והתחייבויות, פרסום הודעה לנושים והתחשבנות מסודרת טרם חלוקה כלשהי של רכוש העיזבון.

ככלל, כל אחד מהיורשים אמור לשאת בחלק חובות הנפטר באופן זהה לחלקו היחסי בירושת הנפטר, למעט במצבים בהם הנפטר קבע אחרת בצוואה שערך, ולמעט מקרים שבהם הוכח שהיורש פעל בחוסר תום לב על-מנת להימנע בזמן אמת מתשלום החוב (במקרה כזה - ובהתקיים תנאים מסוימים, יתכן שהיורש שפעל בחוסר תום לב יחויב בהשבת החוב במלואו עד לגובה מלוא העיזבון ולא רק עד לגובה הסכום שירש).

מהי "הודעה לנושים"?

במקרים שבהם קיימת אפשרות להימצאותם של חובות יהיה על מנהל העיזבון או היורשים (אם לא מונה מנהל עיזבון) לפרסם הודעה בשני עיתונים יומיים המזמינה את הנושים להגיש תביעה להשבת חובם מתוך עיזבון המנוח, בתוך שלושה חודשים ממועד פרסום ההודעה.

חשוב לציין כי פרסום ההודעה לנושים אינו פוטר את היורשים או מנהל העיזבון מחובתם להסדיר את סילוק חובות העיזבון שנודע להם עליהם בדרך כל שהיא (כלומר, היורשים אינם זכאים לטעון שלא הסדירו את חוב שהיו מודעים לו כיוון שהנושה לא פנה אליהם בעקבות ההודעה שפרסמו).

מה קורה כאשר שווי החובות עולה על שווי העיזבון?

כאשר הנכסים שהותיר אחריו הנפטר אינם מספיקים על-מנת לפרוע את כל חובותיו:

- הנושים יקבלו רק את מה שניתן לפרוע מתוך נכסי העיזבון;
- היורשים אינם נושאים באחריות אישית נוספת לחובות המוריש.
- הוצאות קבורה ולוויה;
- הוצאות ניהול עיזבון והוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה;
- חובות הנפטר – כולל חובות לבנקים, ספקים, אנשים פרטיים וכד';
- סכומים המגיעים לבן זוגו של הנפטר (לרבות ידוע בציבור) מכוח הקשר הזוגי ביניהם. חשוב לציין שלא מדובר בזכות ירושה של בן הזוג אלא בזכותו של בן הזוג ברכוש הנפטר שנוצרה מכוח החיים המשותפים במהלכם. (פעמים רבות מתבררות טענות בן או בת הזוג הנותרים בחיים לזכויות ברכושו של בן הזוג הנפטר רק לאחר פטירתו ובאמצעות תביעות שמוגשות על ידם לבית המשפט).
- מזונות מן העיזבון, אם ישנם.

רק אם נותרו נכסים לאחר כיסוי כל החובות אלה – יחולקו הנכסים הנותרים ליורשים בהתאם לצו ירושה או לצו קיום הצוואה, לפי העניין.

לסיכום

כאשר אדם נפטר ומותיר אחריו חובות – האחריות לסילוקם אינה נעלמת עם מותו, אלא נבחנת מול היקף נכסי העיזבון ובהתאם לכללים הקבועים בדין. חלוקה מוקדמת של נכסים, מבלי לבחון את מצבת החובות, עלולה להוביל להסתבכויות מיותרות – הן מול הנושים והן בין היורשים לבין עצמם.

כדי להבטיח הליך מסודר, נכון ובטוח – מומלץ לפעול בזהירות, לפרסם הודעה לנושים במידת הצורך, ולשקול ליווי משפטי מקצועי, במיוחד במקרים מורכבים.
אם הנכם זקוקים לייעוץ מדויק בנוגע לעיזבון הכולל גם התחייבויות וחובות, ניתן לפנות למשרדנו אשר מלווה יורשים ומשפחות בעיזבונות אשר רובצים עליהם חובות, ואף ממונה לניהול עיזבון במקרים המתאימים. משרדנו פועל במסגרת המינוי באחריות, ברגישות ובמומחיות, לשם הסדרת חובות העיזבון בהתאם להוראות הדין, ולחלוקה מסודרת של יתרת העיזבון ליורשים.

לקריאה נוספת:

אתר כל זכות

המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך

המדריך המשפטי לביטול ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי חשוב שנועד לאפשר לכל אדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים – אם וכאשר יאבד את כשירותו לקבל החלטות בעתיד. מדובר במסמך רב עוצמה, אשר נחתם בפני עורך דין שהוסמך לכך לפי החוק. אך מה קורה כאשר עולה הצורך לבטל את ייפוי הכוח המתמשך – האם זה אפשרי? מתי? ואיך מתבצע הדבר בפועל?

במאמר זה נסביר מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך, מי רשאי לעשות כן ובאיזה אופן, ומהם הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שנחתם בפני עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, ושהופקד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, שם הוא נשמר עד למועד כניסתו לתוקף. במסגרתו של ייפוי הכוח המתמשך, אדם כשיר (המכונה "הממנה") מעניק לאדם אחר (המכונה "מיופה הכוח") סמכויות לפעול בשמו בתחומים מוגדרים – רכושיים, אישיים ובריאותיים – במקרה שבו יאובחן כמי שאינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעניינים אלה בעצמו.

במובן זה, ייפוי הכוח המתמשך הוא כלי תכנוני חשוב, המאפשר לכל אדם לקבוע כיצד יתנהלו חייו גם אם יאבד את כשירותו בעתיד – מבלי שתידרש פנייה לבית משפט לצורך מינוי אפוטרופוס עבורו.

למאמר המלא לחצו כאן